“אני אף פעם בחיים לא אוכל עגבנייה..”
״איכס…אני לא נוגע/ת בזה!״
״שזה לא יגע לי בצלחת..״
כשאני מטפלת בבררנויות אכילה
אני מרגישה קצת כמו בחידה בלשית 😁
בנסיון לפצח את הסיבות..
הילד לא אוכל מאכלים מסוימים
✅ כי יש לו בעיה פיזיולוגית?
(ללעוס? להניע את הלשון בפה? לבלוע?)
✅ כי הייתה לו טראומה שקשורה למזון בעבר?
(כמעט נחנק כשניסה לבלוע? מעבר מלחיץ למוצקים כתינוק? )
✅ כי יש לו בעיית וויסות שמתבטאת
כתת רגישות או רגישות יתר ודברים מסוימים דוחים אותו?
(בחוש הטעם? הריח?)
✅ כי מרקם מסוים מעורר בו גועל?
✅ כי הצורה או הצבע לא נראים לו?
(כן כן… יש דברים כאלה..
למשל ילדים שלא אוכלים דברים אדומים או עגולים..🤷♀️)
✅ או למשל
כי הוא הבין שיש פה כפתור
שאפשר ללחוץ עליו
וזה מפעיל ומעצבן אותנו
והוא משתמש בזה ככלי ביחסים נגדנו???
במהלך הטיפול בילדים בררנים
עוברים לפעמים לא מעט נסיונות של ״ניסוי וטעייה״
ואחת הדרכים
היא לנסות להגיש להם את אותו המזון באופן שונה
מסתבר שלפעמים
לא צריך לעבוד בזה קשה
לחתוך צורות/ לקלף/ לצייר ציוריים באוכל..
כי לפעמים
השינוי נמצא יהיה פשוט
לא לעשות לו כלום
ולהגיש אותו בצורתו הטבעית-מקורית..
בתמונה- הוכחות שזה עובד.. 💪🏻
(בן של דיאטנית לפני המון שנים..😉)
ותישארו יצירתיים..
מי אמר שתפוח ועגבניה לא הולכים יחד???
♥️🙏🏻
