מהי תקשורת נכונה על אוכל וגוף עם הילדים?

תפילתי לשנה החדשה…:

שלא נגיד יותר לילדים שלנו משפטים על אוכל וגוף כמו:

״לא יכול להיות שאת עוד רעבה..”

״נו תסיימי את השניצל…
נשאר רק עוד ביס אחד…”

״עוד מעט יושבים בשולחן וכולם עכשיו אוכלים!”

״למה אכלת כ”כ הרבה?

מה הפלא שכואבת לך הבטן..”

״עוד פעם לקחת שוקולד בלי רשות?”

״מה אתה אוכל את העוגה אם אתה לא רעב..”

״איך רזית..”

״אם אתם לא באים לשולחן אני מורידה את האוכל…”

ונגיד רק משפטים כמו:

״רק את יודעת אם את רעבה או לא”

״איזה יופי שאת קשובה לגוף שלך..”

״אתה לא חייב לאכול…

אבל נשמח שתשב איתנו בשולחן…”

״קורה שלפעמים אוכלים יותר מידיי ומרגישים שלא בנח..”

״אני רואה שמאוד רצית שוקולד והיה לך קשה להתאפק..

מה דעתך שנחשוב יחד מה אפשר אולי לעשות בפעם הבאה שזה יקרה?”

״זה בסדר לפעמים לאכול את העוגה גם אם אתה לא רעב רק כי מתחשק לך..”

״את נראית כ”כ אנרגתית/ חזקה/ שמחה/ זוהרת…”

לא בטוחים שמסוגלים
אני פה לעזור…